#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם טומנים ומדוע באינו מוסיף הבל 1) בשבת או בספק חשיכה 2) בערב שבת לצורך מוצאי שבת 3) במוסיף הבל מבעוד יום 4) ומה דין התבשיל שהוטמן מבעוד יום במוסיף הבל?	"1) אין טומנים בשבת דשמא ימצא אז את קדירתו צוננת וירתיחנה דחייב משום מבשל, ואפי' למ""ד דאינו חייב משום מבשל בזה כיון שנתבשל פעם אחת וכן בדבר יבש שנתבשל שלכו""ע אין בו משום בישול מ""מ איכא למיגזר שמא יחממה על גבי האש ויחתה בגחלים ויתחייב משום מבעיר.<br>בספק חשיכה טומנים, דסתם קדירות בין השמשות רותחות הן וליכא למיגזר הגזירה הנ""ל.<br>2) להמחבר (בסי' תרט) מותר. המג""א (שם) פירש בדעת הרמ""א שאסור, ולדעת המג""א רק חומרא היא שנהגו כן ולא מדינא. ולדעת הלבוש והא""ר אין אפילו מנהג להחמיר.<br>3) אין טומנים, גזירה שמא יטמין באפר שיש בו גחלים ויחתה בשבת. והרמ""א כתב די""א דכל זה אינו אסור אלא כשעושה לצורך הלילה, אבל כשמטמין לצורך מחר מותר, כיון שיתבשל ממילא כל הלילה ואין לחשוש שיחתה, ובדיעבד יש לסמוך על זה ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן, דמעיקר הדין אין להם מקום להיש אומרים.<br>4) לדעת המחבר התבשיל אסור אפילו בשוגג, ודוקא בצונן שנתחמם או שנצטמק ויפה לו, אבל בעומד בחמימותו כשעה ראשונה מותר. והרמ""א כתב די""א דאם שכח והטמין בשוגג בדבר המוסיף הבל, או ששגג בדין וסבר שמותר, התבשיל מותר. וכתב המשנ""ב שבמקום הצורך יש לסמוך על דעת הי""א דהרבה אחרונים מצדדים כן, ואפשר להקל במקום הצורך אפילו בנתבשל רק כמאכל בן דרוסאי וכ""ש אם נתבשל כל צרכו."	סימן רנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה דין התבשיל שהוטמן בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל?	מותר בדיעבד, דהא אינו אלא עומד בחמימותו.	סימן רנז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מוסיף הבל 1) מלח יבש 2) תבן יבש 3) מוכין שלחים מחמת משקה 4) גיזי צמר 5) אפר חם?	"1) מוסיף.<br>2) אינו מוסיף.<br>3) מסתימת המחבר משמע דס""ל דמוסיף אמנם כמה אחרונים כתבו דאינו מוסיף.<br>4) אינו מוסיף.<br>5) אינו מוסיף אא""כ מעורב בגחלים."	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר 1) בנתבשלה הקדירה כל צרכה ליטול סדין שהיתה טמונה בו ולהטמינה בגלופקרין 2) באינה מבושלת כל צרכה להוסיף על הכיסוי?	"1) מותר.<br>2) להמחבר אסור. למג""א מותר. והמשנ""ב פסק ככל הפוסקים שאוסרים."	סימן רנז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר להטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל 1) כשפינה התבשיל לקדירה אחרת והחזיר לקדירה הראשונה כשהיד סולדת 2) כלי ראשון כשאין היד סולדת?	"1) מותר.<br>2) לדעת הפמ""ג המג""א הסתפק בזה, והמשנ""ב התיר במקום הצורך."	סימן רנז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר להטמין דבר צונן 1) בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל 2) מבעוד יום בדבר המוסיף הבל?	1) מותר אפי' לאדם חשוב.<br>2) אסור, חוץ מבחול שמותר, דאף שגם הוא מדברים המוסיפים הבל זהו רק לדברים חמים אבל לדברים קרים מקרר הוא.	סימן רנז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר להטמין דבר שנתבשל כל צרכו 1) מבעוד יום בדבר המוסיף הבל 2) בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל?	"1) להמחבר אסור וכתב הרמ""א שכן עיקר, ויש מקילים, ובמקום שנהגו להקל על פי סברא זו אין למחות בידם, אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות.<br>2) אסור לכו""ע."	סימן רנז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באיזה אופן 1) מותר לתת מבעוד יום קדירה בתנור שאינו גרוף וקטום ולכסות את פי התנור בבגדים 2) עוברים שלשה איסורי דאורייתא בהכנת תה?	"1) כשנתן בה חתיכה חיה או שהיא מבושלת כל צרכה, או שיתבשל על כל פנים מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי [משנ""ב ס""ק מו]. דאי לאו הכי אסור משום שהיה, ואינה דרך הטמנה כיון שאין הבגדים נוגעים בקדירה. ולמחבר ולא""ר בדעת הרמ""א צריך גם שלא יהיו שולי הקדירה נוגעים בגחלים ולמג""א בדעת הרמ""א מותר אף אם נוגעים. ואם טחו פי התנור בטיט מותר אפילו אין נותן בה חתיכה חיה וגם היא עדין בתחילת בישול דאין לחוש לחיתוי, ואעפ""כ י""א שצריך ליזהר שלא יטמון הקדירה בתנור בתוך הגחלים מכל צד, ויש מקילים גם בזה, וכתב המשנ""ב שטוב להחמיר לכתחילה.<br>2) כשמעמידים את הכלי עם עלי התה על המוליאר בשעה שהגחלים בוערות הרי בישול, ובכל פעם כשנוטלים את הכלי מעליו ומחזירים אחר כך עוברים על מבעיר ומכבה.<br>"	סימן רנז סעיף ח		
